מחשבות על בחירת מטפל

עודכן ב: מרץ 22

אז איך בעצם אמצא לי טיפול מתאים?

בידי מי אפקיד את נפשי, את המחשבות הכמוסות, את הרגשות הפרטיים, האינטימיים?

אני אישה. ומטפל גבר, ששש... אולי זה מסוכן? מי יודע מה הוא יכול לעשות לי בחדר סגור, וכבר היו דברים מעולם... ואולי זה לא נכון דווקא מבחינתי, כי מה אני עלולה להרגיש כלפיו? גם זה כנראה מסוכן, וכדאי להימנע. אז אבחר לי מטפלת אישה! אבל אישה, הרי אישה לאישה צרה! אישה לא תהיה "לטובתי" לעולם. אבל מי בכלל אמר שמטפל צריך להיות "לטובתי"? מה זה בעצם "לטובתי"? אולי "לטובתי", זה ממש לא לטובת הטיפול? ואולי דווקא כן? בעיה...


אז נניח שאני הולכת על אישה. אז מטפלת צעירה? צעירה חריפת שכל, בת לדור חדש ורענן, מבינה עניין, כזו שעוד לא הספיקה להישחק, כל מה שלמדה עדיין טרי במוחה. אבל אולי עדיפה מבוגרת? כזו שראתה דבר או שניים בחייה, בעלת ניסיון רב יותר. אז מה חשוב יותר?

אני גוללת את העכבר. בזה אחר זה עולות ויורדות תמונות של מטפלים, כולם מהוקצעים וחלקים. זו נראית ממש חמודה – יותר מדי חמודה! איזו מין מטפלת היא יכולה להיות? וזו, זו נראית חמורת סבר, רצינית יותר – אז אולי היא לא מספיק רגישה? והנה מצאתי! מצאתי אחת שבדיוק מוצאת חן בעיני. אבל, אולי במציאות היא נראית לגמרי אחרת... ובעצם, למה היא מוצאת חן בעיני? סתם חוש חש, מין אינטואיציה – אז נלך על האינטואיציה? ומה אם היא משקרת? ואיך בכלל אפשר לסמוך על משהו כל כך לא רציונאלי כמו אינטואיציה? אבל מי אמר שהבחירה צריכה להיות רציונאלית? למה לא ללכת אחרי הלב דווקא? יש הרי דבר כזה, שנקרא "כימיה" בין אישית, וזה מרכיב מאד משמעותי של כל קשר. האינטואיציה הזו היא אולי הכימיה הספונטאנית הראשונית, ממנה יתפתח בהמשך קשר טיפולי אמיץ. ומה אם לא? איך אוכל לדעת מראש איזו כימיה יכולה להתרחש בינינו?

אז להתקשר אליה? אולי משהו בקולה ייתן לי איזו שהיא תשובה, גם לאיכויות הקול יכולה להיות משמעות בהיווצרות הכימיה הבין אישית הזו. ומה אם לא יהיה גוון קולה או חיתוך דיבורה בטלפון לטעמי? מיד לברוח! למצוא איזו התנסחות מתרצת מתאימה – ולברוח. אבל למה? על סמך מה? אני הרי ככה עלולה להפסיד מטפלת מדהימה... רק בגלל קול לנתק מגע? איך שהקול נשמע באזני, הרי הוא מה שאני מוצאת בו מתוכי, רובו שלי, "אני", ממש לא בהכרח מה ש"היא"...

אז להתקשר ולקבוע פגישה? אולי בפגישה פנים אל פנים אוכל "לדעת". ומה אם לא? אז אסתובב לי ככה בין מטפלים, אשפוך את נשמתי לניסיון בכל פעם מחדש על סקר שוק המטפלים? נורא לחשוב!... או, אולי להתחיל ודיי? ומה אם אחרי זמן מה יסתבר שזה פשוט רע, גרוע, כישלון בבחירה? מה אז? אתחיל מחדש עם מישהי אחרת? זה הרי עוד יותר נורא! איך אוכל לדעת מראש את שיכול להיות בינינו?

אז אולי לחפש המלצות? כן! המלצות! זה כנראה הפתרון. אבל אולי לגמרי לא. כי מי יכול באמת לכתוב לה המלצות? אין הרי אדם שיכול לדעת באמת את המתרחש בין שתי נשמות בתוך חדר הטיפול, כמו גם את הערך הטיפולי של מה שמתרחש – שום אדם אחר מלבד אותם שניים! אנשים יכולים לחשוב עליה שהיא יותר חכמה או יותר טיפשה, קרת רוח או רגישה, כותבת יפה יותר או פחות, מורה מצוינת יותר או פחות, חברה טובה או ממש לא, או כל דבר אחר – אף אחד לא יכול לדעת באמת מה הערך המוסף של איכויות אלה בתוך הטיפול, איך באמת היא מטפלת, מה באמת קורה בתוך החדר. ושלא לדבר על כל מיני ממליצים שנגועים באינטרסים זרים, כאלה שאינם ממין העניין. אפילו מטופלים שלה בהווה או בעבר לא תמיד יכולים לפסוק באובייקטיביות חסרת פניות לגבי התהליך שעברו איתה וטיב השלכותיו – הערכה כזו לעולם תהיה סובייקטיבית ונגועה בנקודות עיוורות סובייקטיביות, או אפילו בסירוב מודע לראות ולדעת דברים מסוימים – לא בהכרח נכונה מנקודת ראות אחרת. ולא זו בלבד, אלא שאין תשובה "נכונה" לשאלה על התוצאה ה"טובה" או ה"רצוייה" – טובה למי? רצויה למי? באיזה נסיבות? התשובה תלויה בנקודת המבט ואין לה ערך מוחלט. ובכלל, האם זה מחויב המציאות, שמה שהיה נכון ומתאים למישהו, יהיה מתאים גם לי? הרי, כל אחד, יש לו את הצרכים שלו – מטפלת שהתאימה מאד למישהו, לא בהכרח תתאים גם לי, וזה גם בגלל שאני זו אני ולא מישהו אחר, וגם בגלל שכל קשר הוא ייחודי, שלא יכול להיות שהקשר שלה עם מישהו יהיה זהה לקשר שלה איתי. אז בשביל מה המלצות? ועדיין אני תקועה באותו מקום. מה לעשות?...

אני חושבת שאני רוצה שהמטפלת שלי תהיה חכמה. היא הרי חייבת להיות חכמה, אם היא צריכה להבין בי משהו. אבל איך אדע מי חכמה? אולי לפי הפרסומים שהיא חתומה עליהם. ומה אם היא לא כותבת כל כך יפה, מה זה אומר עליה? שהיא לא חכמה? מה זה אומר עליה כמטפלת? אז אולי לפי התפקידים שהיא ממלאת, או לפי מיקומה בהיררכיה של מקום עבודתה. כל אלה בטח אומרים עליה משהו, משהו על היכולות שלה, על ההכרה שזכתה לה בגינן. ואולי כל אלה אומרים עליה עוד הרבה דברים אחרים, ואולי גם כאלה, שאני ממש לא סובלת? איך אדע עד כמה היא מסוגלת לתת לחכמה שלה ביטוי מועיל ברגע המתאים בדיוק בתוך השעה הטיפולית?

ואולי בכלל אני צריכה להתחיל בשאלה, מה אני רוצה לקבל בטיפול? האם אני זקוקה לסיוע/ייעוץ נקודתי, קצר וקולע? או אולי אני מייחלת לשינוי עמוק, כזה שיקיף אזורי נפש רחבים יותר בתוכי, ויצריך פרק זמן ממושך יחסית, אולי אפילו ארוך? מהו הדבר החשוב שחסר לי, או שיש לי ממנו בעודף, בגינו אני סובלת? האם אני בכלל סובלת? מי אמר? מי הוא בעצם שיכול להגיד לי, למה אני בכלל זקוקה? מאיזו נקודת מבט הוא מסתכל על החיים ועלי?

ואיזו שיטת טיפול תהיה המתאימה ביותר בשבילי? בדקתי ברשת בנוגע לשיטות טיפול שונות, יש כל מיני, כל אחת ואחת מבוססת על מחשבה תיאורטית, ואפשר למצוא בקלות באתרים השונים. יש ביניהן אפילו כאלה שמומלצות על בסיס מחקר תוצאות!... – אז בדקתי – איזו מהן תתאים בדיוק בשבילי?... ובכלל, האם הנושאים האלה בכלל ניתנים למדידה? לאיזה תוצאות אני רוצה להגיע? מהי תוצאה רצויה? בשביל מי היא רצויה?... מה "טוב", ומה "רע"? באילו נסיבות?

אני מניחה שסיוע נקודתי הוא בר השגה בתוך פרק זמן קצר יחסית – האמנם? והאם אפשר בכלל לטפל בנקודה מסוימת אחת, ומבלי להתייחס לעומקם של נושאים שמסביב לה, שמשפיעים עליה ומושפעים ממנה, ולגורמים סביבתיים, ביוגרפיים נסיבתיים ואחרים? אולי. ואולי לא? אולי אני צריכה להיכנס לתהליך אינטנסיבי ממושך? האם אני מוכנה לכך? כמה פגישות שבועיות ולמשך כמה זמן אני יכולה ורוצה להקדיש לנושא? כמה כסף אני מוכנה ועומד לרשותי לצורך העניין? כסף! כמה כסף זה יצריך?! וזה כבר מתחיל ממש לעצבן, העניין הזה של הכסף. האם המטפלת היקרה היא בהכרח ה"טובה"? איך אפשר לדעת?

ואולי, אולי אני פשוט זקוקה לאוזן קשבת? לכתף תומכת? לתשומת לב? לזרועות חזקות שתשאנה אותי? לאישור והכרה? האם אני בכלל מסוגלת להגיד לעצמי, שאני משתוקקת (גם) לכל אלה? שעצם העובדה שסוף סוף אזכה בהם, היא הגורם שירפא את נפשי? אבל האם באמת יספיקו אלה? האם אני זקוקה רק למקום, שארגיש בו טוב, או אולי יש לי צורך ביותר מזה? ומה יהיה אם יהיה לי מאד קשה בתוך הטיפול? האם טיפול "טוב" הוא בהכרח קשה לנשיאה? האם טיפול שעובר בקלות ובטוב הוא בהכרח גרוע? ואולי אני בכלל לא באמת יודעת ולא באמת יכולה לדעת מה אני מבקשת מן הטיפול? אולי אני אלמד לדעת זאת רק במהלך הטיפול? אבל אז, האם זו עדיין תהיה אני? או אולי מה שאחשוב שהוא אני, יהיה איזה העתק של איזו מטפלת? אז אולי אני בכלל לא זקוקה לטיפול? מי הוא בכלל זה שאמר?... מה אני לא מבינה פה? כי מה בעצם חסר בי? מה מקולקל בי? מה הוא בתוכי שמצריך תיקון או שינוי? אולי איך שאני זה לגמרי בסדר ואין צורך בכלום?! ובכל זאת אני מרגישה, שאני משתוקקת לטיפול...

אז איך לבחור את המטפלת המתאימה בשבילי, העובדת בשיטה המתאימה לצרכיי, כאשר אין לי מושג איך לענות על כל השאלות האלה? ואיך אני בכלל יכולה באמת לדעת בטרם אתנסה? אז איך אני יכולה לעשות בחירה מושכלת? ואולי בעצם אי אפשר לעשות בחירה כזו? אולי צריך להשאיר את הכול ל"חוש החש", להרפות, לסמוך עליו ולקוות לטוב?